אוזניים יש רק שתיים - על דלקות אוזניים בתינוקות
תינוקות רבים סובלים מדלקות אוזניים חריפות ומהצטברות של נוזלים בחלל האוזן התיכונה. מסיבה זו הורים רבים שואלים אותי בחשש, האם זה בסדר לחשוף את ילדם לסביבת מים? אז לכל אותם הורים מודאגים חשוב לדעת אחת ולתמיד: חלל האוזן התיכונה סגור לעולם החיצון, כך שנוזלים, בשום אופן אינם יכולים להיכנס פנימה דרך האפרכסת! ואילו הפתח היחיד שקיים הינו בקצה חצוצרת האוזן המחוברת לפה. כדי להימנע מדלקות אוזניים חוזרות ומהצטברות נוזלים רצוי להימנע מהאכלה מבקבוק בעת שכיבה, ולספק לתינוק תמיכה לראש.
נהוג לחלק את האוזן לשלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה, האוזן הפנימית.
האוזן החיצונית - זהו החלק הגלוי לעין, ותפקידו למקד את גלי הקול. חלק זה כולל מלבד האפרכסת גם את תעלת השמיעה ואת עור התוף.
האוזן התיכונה - תפקיד האוזן התיכונה הוא להגן על האוזן הפנימית ולהגביר את הקול. קיימות בה 3 עצמות קטנות המחברות את עור התוף לאוזן הפנימית ותפקידן הגברת התנודות הקוליות והעברתן אל האוזן הפנימית.
האוזן הפנימית - תפקיד האוזן הפנימית הוא תרגום קולות לאותות חשמליים, המועברים למוח באמצעות עצב השמיעה. האוזן הפנימית אחראית גם לשמירת שיווי המשקל של הגוף.
אז מדוע דווקא תינוקות כה רגישים לדלקות אוזניים?
תינוקות רגישים יותר ממבוגרים לדלקת אוזניים בגלל:
שהשרירים שפותחים את חצוצרת האוזן אינם מפותחים דיים.
חצוצרת האוזן קצרה יותר, ולכן מתפקדת פחות טוב.
החיידקים יכולים להגיע בקלות לחצוצרה בגלל שרירית ההגנה בעלת השערות הקטנות המסננות עדיין לא מפותחת מספיק.
בלוטות הלימפה מפריעות לפעמים לתעלת האוזן להתאוורר.
מהי דלקת האוזן התיכונה ומדוע נוצרת?
חלל האוזן מושפע לרעה משינויי לחצים, (ותתי לחצים) הנגרמים מהצטברויות של נוזלים בחלל האוזן התיכונה (שעשויים להגיע למשל דרך הפה בעת יניקה מבקבוק בשכיבה). ככל שתת הלחץ גובר, עשויים להיווצר הצטברויות חיידקים וזיהומים הגורמים לדלקת. דלקת זו מצויה מאחורי עור התוף ואינה מגיבה לטיפות אוזניים (או למים החודרים מהאפרכסת) שכן הן אינן באות איתה במגע. ניתן להשוות לחצים באמצעות הפעלת החצוצרה (אם על ידי חסימת האף ונשיפה דרכו, לעיסת מסטיק, מוצץ, או בליעת רוק), או ע"י ייבוש הנוזלים (באופן תרופתי או כירורגי).
למרות שדלקת האוזן התיכונה מלווה בכאבים עזים בדרך כלל, אין כל כאבי האוזניים מעידים בהכרח על דלקת באוזן התיכונה, אלא לעתים הינם תוצאה של הצטברות נוזלים או צינון (ללא דלקת). אולם נוזלים באוזן (וכאבים באוזן) עשויים להוות סכנה מאחר שחיידקים נוטים יותר להתרבות באזור הנוזלים ולגרום לדלקת.
לכן חשוב לשים לב לתסמינים שיכולים להעיד על בעיה כמו: עייפות, התעסקות באוזניים וגירוד באזור, אי שקט, התפרצויות בכי, לעתים חום גבוה. ניתן לאבחן כאב אוזניים אף ע"י לחיצה על איזור הפנים הקרוב לאוזן וחיפוש תגובת כאב למגע זה.
את דלקת האוזן התיכונה חשוב לאתר בזמן כדי שלא תהפוך לכרונית (מה שנקרא עם אוזניים לא משחקים במיוחד אם רוצים תינוקות צוללנים).
הטיפול המומלץ: מתן אנטיביוטיקה שמסייעת לייבוש הנוזלים בתעלת האוזן.
טיפ: כשהתינוק שלכם סובל מנזלת, שיעול או ליחה מותר לשחות אך לא מומלץ לטוס או לצלול, וזאת בשל הפרשי הלחצים. מומלץ לתת אנטיביוטיקה דרך הפה כדי להבטיח ספיגה טובה, לוודא שהמינון הוא מדויק ולהיות במעקב אצל רופא הילדים, וכן לספק תמיכה לראש בעת האכלה מבקבוק (ולא לאפשר יניקה בשכיבה מאוזנת).
ומהי דלקת באוזן החיצונית? דלקות אלה נוצרות עקב מגע ממושך עם מים, לחות ורטיבות, זאת מאחר שהעור סופח מים ותופח, ולאחר שמתייבש נסדק לסדקים מיקרוסקופיים הגורמים לדלקת\אקזמה. כמו כן מים שמצטברים באוזן יוצרים פטרת ועובש הנוטים להישאר באופן קבוע באוזן. הטיפול המומלץ כולל טיפות נגד כאבים ואנטיביוטיקה.
טיפ: מומלץ לטפטף טיפות שומניות עם חומר אנטי פטרייתי לפני שחיה. וכמובן לייבש היטב באוויר לאחר השחייה, ושוב להזליף טיפות. למניעת הדלקת מומלץ להימנע מניקוי אוזניים, זאת על מנת שלא לפצוע את רירית האוזן ולשמור על השעווה הטבעית אשר משמנת את האוזן נגד מים, מחטאה את האזור והורגת חיידקים.
פתרון כירורגי - טיפול הכפתורים:
בעת דלקות כרוניות חוזרות, עם הצטברויות נוזלים רבים, וכשיש ירידה מוכחת בשמיעה מבצעים התערבות כירורגית (בהרדמה מלאה) במהלכה מנקבים חור קטן בעור התוף אליו מכניסים וונטיל חד כיווני משווה לחצים.
הוונטיל עוזר באוורור האוזן ומאפשר לנוזלים לצאת. על הכפתורים מצרפים אטמים לתקופה מסוימת או שהכפתור נופל בעצמו לרוב תוך כ- 6 חדשים.
פתרונות אלטרנטיבים:
נר הופי – זהו מעין נר השואב את הנוזל ביניקה - ניתן לקנות בבתי מרקחת טבעיים, אולם מומלץ לבצע אצל מטפל מנוסה.
הומיאופטיה - רבים מעידים שלאחר מפגש חד פעמי עם מטפל ולקיחת התרופה המתאימה הסימנים נעלמים.
דיקור סיני - מומלץ אך נחשב כפולשני ולרוב דורש מספר פגישות.
נטורופטיה – טיפול חד פעמי לרוב בעזרת צמחים טבעיים.
תרופות סבתא:
הזלפת שום כתוש בשמן זית לתוך האוזן.
הנחת פרוסות של בצל לצד המיטה כמו גם טפטוף הבצל לאחר השרייה לתוך האוזן בעזרת צמר גפן.
שתיית תמיסת בצל ודבש (רק לאחר גיל שנה).